מספר טלפון

03-6990735
ל"ב/311 לימודי בוקר

מדינה קמה בסערה - עשורים ראשונים (1948 – 1956)

בית / קורסים / לימודי בוקר / מדינה קמה בסערה - עשורים ראשונים (1948 – 1956)

מרצים

ד"ר מיכל אורן, זיו אלכסנדרוני, ד"ר ירון בלסלב, יעל גורי, ד"ר אלון גן, בתיה דביר, פרופ' אביבה חלמיש, משה חרמץ, ד"ר אדר' קרן מטרני, חיים מלכה, אבשלום קאפח, שירלי קייזר-סוטון.

התכנית העיונית

הרצאות יתקיימו בין השעות 08:30 – 13:45.

הסיורים כוללים הליכה בדרגה קלה – בינונית ויסתיימו בין השעות  16:00 ל-18:30,

(בהתאם ליעד הנסיעה ועונות השנה).

היקף התכנית: 224 שעות  – 48 הרצאות ו-12 סיורים (הכוללים: הדרכה, תחבורה וכניסות לאתרים)

מס קורס:  ל"ב/ 311

מדינה קמה בסערה

מלחמת העצמאות היא מלחמה חשובה ומשמעותית במיוחד בתולדות המפעל הציוני, אשר יצרה שינוי היסטורי מהפכני בקרב כל מי שהשתתף בה. העשור הראשון של מדינת ישראל היה העשור המעצב ובו נקבעו פני החברה והמדינה לשנים ארוכות.

בין הנושאים: קוממיות ונכבה – בן גוריון אל מול חאג' אמין אל חוסיני; סכנה קיומית – פלישת צבאות ערב למדינת ישראל שאך זה נולדה; פנים אל פנים – סיפורו של היישוב ניצנים במלחמת העצמאות דרך משקפיו של אבא קובנר; ימים אחרונים – המדיניות הבריטית במלחמת העצמאות.

שירה וספרות עברית בארץ ישראל – דור הפלמ"ח

"ארץ ההרים הקיפה את חיי" – עיון ביצירת דור תש"ח, מורכבותה ופניה הרבים; "כאב שתי המולדות" – מול דיוקן הצבר המתהווה יצירתו ולבטיו, עולה הדיוקן האחר, של העולים החדשים ומתמזג איתו לפנינו במראה.

עיצוב המפה היישובית

הקורס עוסק בסוגיית המעבר מתקופת היישוב לתקופת המדינה ובשאלה אם הייתה "משבריות" או רציפות היסטורית בסוגיות נבחרות מתחום מדיניות הקרקע וההתיישבות. נעסוק במנגנוני התכנון, בעימות על הבעלות על הקרקע ביחס לנכסי נפקדים ובעיצוב צורות התיישבות ופיזור אוכלוסין.

מדינה בהקמה – חוק השבות; בחירות 1949; מה קרה לקיבוץ עם פרוץ המדינה? סיפורן של האליטות בישראל; יחסי מרכז-פריפריה; לחיות בירושלים (48-56).

קווי שביתת הנשק – על עיצוב גבולות הארץ ועל שינויי הנוף בין גבולות אלה – מצרים, ירדן, סוריה ולבנון; הגבול שאינו גבול: הקו הירוק.

בניין הארץ בעשור הראשון

סדרה זו תעסוק בשיכון הציבורי, אחד מהמפעלים המפוארים שקמו בעשור הראשון למדינת ישראל. באמצעות השיכון הציבורי שורטטה דמותה של הארץ, נפרסה האוכלוסייה והוקמו ערים ושכונות חדשות. נבחן את התפתחות התכנון מנקודת מבט אורבנית ואדריכלית, את תפיסת עולמם האידיאולוגית של מקבלי ההחלטות והמתכננים על רקע התקופה הסוערת, את הערכים שאפיינו אותם, הקשיים הפוליטיים הכלכליים והשפעתם על החברה הישראלית לדורותיה.

בין הנושאים: מפעל השיכון ותיעוש הבנייה; התיישבות ותעשייה.

קליטת שארית הפליטה בארץ ישראל

פרשת שארית הפליטה הייתה פרשה מורכבת וטעונה, בעיקר משום ששארית הפליטה נקלעה לנקודת צומת היסטורית בה התחוללו שני אירועים כבירים בתולדות עמנו: השואה והקמת מדינת ישראל. כל אלה, האפילו על גורלה ועל דרך הייסורים שעברה שארית הפליטה בדרך לשיקומה וקליטתה בארץ.

בין הנושאים: התגבשותה של שארית הפליטה; מפגשים ראשונים עם היישוב; שארית הפליטה כמנוף למפעל הציוני; השלכות כלכליות וחברתיות.

מתנועה ערבית לאומית לתנועה פלסטינית

במסגרת השיעורים נלמד על התפתחותה של התנועה הלאומית הפלסטינית. נעמוד על המגמות השונות והניסיונות להגדרה עצמית, תוך מאבק בזירה הכלל ערבית ואל מול הקמת מדינת ישראל.

בין הנושאים: מתנועה ערבית לאומית לתנועה פלסטינית; דרכה של הלאומיות הפלסטינית במאה ה–20; ליבת הסכסוך ביחסי ישראל פלסטין; לאומיות פלסטינית ודת האסלאם במאה ה–21.

לנצח תאכל חרב: עיצוב הזהות הישראלית בצילו של סכסוך מתמשך

מראשית מפעל ההתיישבות בארץ מטלטלת החברה הישראלית בין קוטב הכמיהה לשלום ופיוס לקוטב ההשלמה עם גזירת גורל של סכסוך מתמשך ומחיר כואב של דימום מתמיד. יש ששרים בתקווה את שירו של חיים חפר:  "אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה שזאת תהיה המלחמה האחרונה", יש שרים בכאב את שירו של חנוך לוין: "כשאנחנו מטיילים, אז אנחנו שלושה: את, אני והמלחמה הבאה", ומצב הרוח הלאומי נע ונד בין תקוות השינוי לכאב ההשלמה הניבטים משורות אלה. בסדרה זאת נעסוק בסוגיות הנגזרות ממציאות כואבת של סכסוך מתמשך.

בין הנושאים: לפתח הר געש; ברית שלום מול ברית הבריונים; חרב היונה; מיהו גיבור ? שלמה בן יוסף ומאיר הר ציון ועוד.

ישראל בראי הקולנוע

אחת הדרכים המרתקות להתבונן בחברה הישראלית ובתרבותה עוברת דרך עיני הקולנוע. בסדרת הרצאות זו נביא מבט נוסטלגי, מרתק ומבדר על התרבות הישראלית דרך עדשת המצלמה.

בין הנושאים: ויהי בימי החלוצים; אהבה בקולנוע הישראלי – דמותו של הצבר; הקולנוע של אפרים קישון ועוד.

העלייה והקליטה של יהדות צפון אפריקה

המפגשים יעסקו ביהודי צפון אפריקה במחצית הראשונה של המאה ה-20 ובדילמות במדיניות העלייה של ממשלת ישראל והסוכנות היהודית עם הקמת המדינה.

בין הנושאים: רקע דמוגרפי; העלייה ההמונית (1951-1948); מדיניות העלייה (1955-1956) והעלייה בפועל באותן שנים; האפליה בקליטת עולי צפון אפריקה.

תכנית הסיורים

הסיורים כוללים הליכה בדרגה קלה – בינונית ויסתיימו בין השעות  16:00 ל-18:30, (בהתאם ליעד הנסיעה ועונות השנה).

לאורך קווי שביתת הנשק

עוטף עזה ופינת מצרים.

המאבק על הדרך לעיר ירושלים בתש"ח

שלוחת השיירות (כולל קטע הליכה), הקסטל ובית הקברות בקרית ענבים.

"עיירות הבדואים" ו"הפזורה הבדואית"

"אזור הסייג" בסביבת צומת שוקת-מלחתה-ערד, הכפר הפלאחי דוריג'את.

בעקבות הל"ה בעמק האלה ובגוש עציון.

"אל מול הפולש המצרי" – קיבוץ כפר דרום בתש"ח, "גשר עד הלום" "הארמון" בניצנים, גבעה 69, יד מרדכי, משלט רפי – קיבוץ ארז משלטי חוליקאת, משטרת עיראק סואידן.

"אדם ונוף בכרמל"

נחל אורן, סיפור ההתיישבות במשמר הכרמל, מצדה בכרמל, דרך הדורות וחורשת הארבעים.

תל אביב-יפו במלחמת העצמאות

תחנות היסטוריות משמעותיות – ייסודה של העיר העברית הראשונה, תקומתה של מדינת ישראל וחידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל.

רמות מנשה ונחל השופט

תחנת אלרואי, הסליק בעין השופט ומצפה אוכברג, כולל מסלול הליכה קלה (כשעתיים).

אל מול תא הזכוכית אייכמן בירושלים.

לאורך ציר 65: מבט אל הפן האנושי

בין אום אל פחם לבין ברטעה (כולל מפגשים עם מקומיים).

קמפוס גולן – בין ישראל וסוריה (רביעי):  

* יידרש תשלום בעבור לינה, כלכלה ומנהלה.

המאבק על המים – אתר נהריים – תחנת הכוח, הירמוך, גשר בנות יעקב ומפעל ההטייה בישראל, אלמגור, תל מוטילה ומסלול הליכה בירדן ההררי.

קמפוס גולן – בין ישראל וסוריה (חמישי):  

* יידרש תשלום בעבור לינה, כלכלה ומנהלה.

דרום הגולן – רכס חזקה, נחל אל על (המפל השחור), פארק תאופיק וסיפורה של מובלעת אל חמה, תל סאקי.

* ייתכנו שינויים בתכנית הלימודים והסיורים.
* הסיורים יסתיימו בין השעות 18:30-16:30 (בהתאם ליעד הנסיעה ועונות השנה).
* הסיורים כוללים: הדרכה, תחבורה וכניסות לאתרים.

הקודם הבא הצג הכל

רישום לרשימת דוור

ניוזלטר