״קיצור תולדות יהוה״

התנ״ך אינו ספר אלא ספרייה, המורכבת מטקסטים רבים שנכתבו בתקופות שונות בידי מחברים שונים, השייכים לסוגות שונות. מטרת הקורס לבחון סוגיות חשובות בטקסטים המקראיים כדי לגלות בהם מסורות מקבילות המתפלמסות ביניהן.

בין הנושאים: האם קיים מונותאיזם בספרי המקרא? האם היו פסלי אלים בבית המקדש בירושלים? איך יהוה הדיח את אל שדי מן הפולחן הישראלי? האם ליהוה הייתה בת זוג – פולחן האשרה?

ראשית ישראל בראי הארכיאולוגיה – מימי האבות לתקופת שופטים

התיאור המקראי של ראשית עמנו מציג נרטיב ייחודי המאופיין בתקופה סוערת ומרתקת, הכוללת תהליכים מגוונים ורבי משמעות. בקורס נבחן מה הארכיאולוגיה מלמדת אותנו על תהליכים אלה ועל "ראשית ישראל". נשאל האם יש ריאליה בסיפורי האבות? האם התרחשה יציאת מצרים? נחקור את סיפור כיבושי יהושע ונציג דעות נוספות לתהליך היווצרות עמנו. נדון עד כמה הכתוב בתנ"ך מתאר מציאות היסטורית, ונתעדכן אילו הפתעות ממשיכות להתגלות תחת קרדום החופרים.

בין הנושאים: הנדודים במדבר; ההתנחלות בכנען; פולחן בראשית ישראל – הר עיבל ומתחמי כף הרגל.

סוגיות היסטוריות מימי מלכות ישראל ומלכות יהודה – מקרא וארכיאולוגיה הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו?

בקורס נכיר את ההיסטוריה של ארץ ישראל מימי השופטים, דרך הממלכה המאוחדת (דוד ושלמה) ועד ימי חורבן הבית הראשון. נחשף לאתרים ארכיאולוגיים וממצאיהם וננתח סוגיות היסטוריות נבחרות לאור מקורות התנ"ך, מקורות מחוץ לתנ"ך (כתובות, כרוניקות וכד') וממצאים ארכיאולוגיים והקשרם גיאוגרפי.

בין הנושאים: הכתב האלפביתי הקדום; ההפרדה בין יהודה וישראל; שושלת בית עמרי; שלבים בהשתלטות אשור על האזור וחורבנה של ממלכת ישראל; ההתמודדות בין ממלכת יהודה לבין ממלכות מצרים ובבל וחורבן הבית הראשון.

סיפורי המקרא

הקורס יעסוק בכמה מסוגיות היסוד שבספרות המקראית, ידון בסיפורי הבריאה, בדמויות ובשאלות של מנהיגות ועימותים בין נביא לבין מלך. נתמודד עם הבדלי הגישות שבין פרשנות מסורתית לגישות ביקורתיות ונשלב היבטים ארכיאולוגיים, ספרותיים ואמנותיים במידת האפשר.

בין הנושאים: חוה הראשונה וחוה אמנו בספרות האגדה; עקידת יצחק – האמנם ניסיון? לידתו ומותו של משה רבנו; מבית אב לממלכה: בין שמואל לשאול; "מלכות דוד – אורות וצללים".

ספרות החכמה במזרח הקדום ובמקרא

בפרק זה נעסוק בשני היבטים של ספרות החכמה. האחד, מבקש ללמוד את ספרי החכמה במקרא על רקע ספרות החכמה במזרח הקדום. והשני, מבקש לבחון את השינויים שפקדו את ספרות החכמה בישראל בעת העתיקה על רקע המפגש עם העולם היווני-רומי, תוך בחינת מספר יצירות של הספרות החיצונית.

בין הנושאים: ספרי משלי, איוב וקהלת, ספרי חכמת בן סירא ואחרים.

"גיבורים ועלילות, ספרות ומוסר: הסיפור המקראי בפי הבאים אחריו"

הסיפור המקראי הוא בסיסה של התרבות היהודית, ומשמעותו ראשית וקודם לכל התשתית שעליה מונחת יצירה חדשה, אותו גורם תרבותי המאתגר בכול דור מחדש, את התרבות והחברה, וגורם להם לשינוי פנים ולתפיסות עולם חדשות ומרתקות. בקורס נבחן כמה מן הסיפורים הבולטים והמייצגים שמקורם בסיפור המקראי, אך הורחבו, סופרו וזכו לחיים מחודשים במאות השנים שלאחר תקופת המקרא. כל "סיפור מחדש" כזה, משקף אף תפיסת עולם המיוחדת לתקופה ולחברה שיצרה אותו, והניסיון להתחקות עליה יעמוד, בין השאר, במרכז העיון שלנו בטקסטים מרתקים אלה.

בין הנושאים: יוסף ואחיו, יוסף ונשותיו; שלמה ומלכת שבא: על אוטוריטה ופמיניזם בסיפור המקראי; יואב כובש עיר: הגיבור המקראי עובר לימי הביניים.

מבט אחר על התנ"ך

אדם וחוה, קין והבל ואשת לוט בשירה העברית ובשירת העולם; תיאטרון יהודי? אוקסימורון – על הסיבות ליחסי האהבה – שנאה שבין התרבות היהודית לתיאטרון, ולמקומו של התנ"ך בקונפליקט זה; "בין שינוי להישנות" – גיבורי התנ"ך על במת התיאטרון הישראלי – האופן שבו משמשות אפיזודות מקראיות וגיבורים מקראיים בידיהם של מחזאים ישראליים מודרניים; ה"בראשית" של ציור התנ"ך – בית הכנסת של דורא אירופוס.