מספר טלפון

03-6990735
ל"ב/310 לימודי בוקר

הוזים, חולמים ומגשימים – מבית לאומי למדינת ישראל

בית / קורסים / לימודי בוקר / הוזים, חולמים ומגשימים – מבית לאומי למדינת ישראל

מרצים

ד"ר מיכל אורן, ד"ר ירון בלסלב, ד"ר אלון גן, בתיה דביר, רועי הורוביץ, פרופ' אייל נווה, ד"ר יצחק נוי, אבשלום קאפח, אלה שופמן.

התכנית העיונית

מתכונת הקורס: לימודים עיוניים וסיורים לסירוגין

הרצאות יתקיימו בין השעות: 08:30 – 13:45, הסיורים כוללים מסלולי הליכה בדרגה קלה-בינונית ויסתיימו בין השעות 16:30 ל-18:30 (בהתאם ליעד הנסיעה ועונות השנה).

טופס רישום ללימודי יום >>

האימפריה העות'מאנית

בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית ידעה ארץ ישראל עליות וירידות הן מבחינה יישובית והן מבחינה פוליטית–מדינית. מחבל ארץ שולי המשמש בעיקר נוודים הפכה ארץ ישראל למקום אסטרטגי שהמעצמות השונות מבקשות דריסת רגל והשפעה. נבחן את התהליכים השונים ואת השפעתם על תושבי הארץ, כיצד קבוצות ויחידים הביאו לשינוי וחוללו תמורות במעמדה ומצבה של הארץ ונתמקד באישים שחיו ופעלו למען פיתוחה של ארץ ישראל וחיזוק הישוב היהודי במקום.

בין הנושאים:  הרב הראשון לציון – חכם באשי;  יפו ושכונותיה במחצית המאה הי"ט; עליית משפחות אל חוסייני ונשאשיבי בירושלים.

הרקע ההיסטורי להתגבשות תנועות לאומיות

לאומיות הינה תופעה מודרנית וקשורה לתהליכים שעברו על העולם המודרני במהלך שלוש מאות השנים האחרונות. הקורס יעסוק בצמיחת הלאומיות כאידאולוגיה מכוננת זהות, ואת ביטוייה כפי שהתרחשו במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20.

בין הנושאים: הנאורות, הרומנטיקה וצמיחת הלאומיות; לאומיות וליברליזם, לאומיות וסוציאליזם: הילכו שניהם יחדיו?  לאומיות, לאומנות, פאשיזם וגזענות; הציונות כתנועה לאומית של העם היהודי: מה הייחוד שלה?

עיצוב המפה היישובית בין השנים 1948-1918

הקורס יעסוק בתמורות שחלו בנוף הארץ-ישראלי בתקופת המנדט, באתוס החלוצי בהתיישבות  החקלאית ובגאולת הקרקעות. נושאים אלה יידונו על רקע שלטון ממשלת המנדט, המבנה הפוליטי של הישוב היהודי, נוכח המאמצים לכונן מדינה ולרכז לשם כך כמה שיותר יהודים וקרקע.

בין הנושאים: המדיניות הקרקעית וטענת הנישול – האמנם?  מי סירב לקנות את עמק יזרעאל ומדוע? מה בישלו ב"מעבדה ההתיישבותית"? ביצורה הכלכלי וההתיישבותי של א"י (1936-1921); אתוס מול מיתוס ב'חומה ומגדל'; 'דונם פה ודונם שם' – לקראת מדינה (1948-1936).

יחס היישוב בארץ נוכח השואה

בסדרה זו נעמוד על תהליך ההתפתחות הכרונולוגית בעמדת היישוב נוכח המתרחש באירופה מרגע עליית היטלר לשלטון (1933) ועד סוף המלחמה (1945).

בין הנושאים: לשאלת "הפרימאט הציוני" ביחס לשואה; בין "ידיעה" ל"הפנמה" ויוזמות להצלה גדולה; עמדות בולטות כלפי השואה במגזר הציוני בארץ ישראל; קוים בולטים כלפי השואה במגזר האורתודוקסי.

ארץ ישראל בתקופת המנדט – גבולות ומה שבתוכם

סדרה זו עוסקת בתהליך עיצוב גבולות הארץ במחצית הראשונה של המאה ה-20, מהאימפריה העות'מאנית ועד תום מלחמת העצמאות. עם קביעת גבולות המנדט, החל הממשל החדש לנהל ולעצב את הנוף שבתוך גבולותיו, תהליך לו היו שותפים גם תושבי הארץ, יהודים, ערבים ומיעוטים נוספים. תוך שנים לא רבות, הארץ חוותה תנופת פיתוח אדירה ושינוי ביחס הממשל אל הסביבה. לצד זאת, ניתן לראות בתקופת המנדט את ראשית המפגעים הסביבתיים הגדולים. במהלך המפגשים נבחן כיצד אירועים שונים ורוח התקופה השפיעה הן על עיצוב גבולות הארץ, והן על שינויי הנוף בין גבולות אלה.

ביטויה של תקופת המנדט בנוף הארץ ישראלי

הבריטים ראו את המנדט בארץ ישראל לא רק כמשימה מדינית ואת כוונותיהם הנוספות ניתן לקרוא באדריכלות הייחודית שהשאירו אחריהם. במפגשנו נגלה מה הם רצו לשדר לציבור ולעצמם  באמצעות ההתבוננות במבנים.

סיפורן של המחתרות ערב הקמת המדינה

יחס המחתרות כלפי בריטניה בא"י היה מגוון למדי למן הניסיונות של לח"י ליצור קשר עם הממשלה הנאצית ועד פעולות הדיכוי של ההגנה נגד אנשי האצ"ל אחרי חיסול לורד מוין.

מיהודי ישן לעברי חדש – האדם החדש של המהפכה הציונית

קורס זה מבקש לבחון סוגיות, דילמות, מאפיינים ותהליכים היסטוריים הקשורים לעיצוב הזהות הציונית. "היהודי החדש", "העברי", "האדם החדש", "הצבר" הם מושגים המגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן"  – "היהודי הגלותי".

בין הנושאים: "קפיצת הדרך" מהתנ"ך לפלמ"ח; העברי החדש של תנועת העבודה  מול העברי החדש של הימין הארץ ישראלי; אבות ובנים ואתוס "האדם החדש"; תהליכים ואירועים בדעיכת דמות הצבר כקוד ההתנהגות המצופה; המהפכה הציונית לאורך ציר הזמן.

תכנית הסיורים

הסיורים הכוללים הליכה בדרגה קלה – בינונית ויסתיימו בין השעות  16:00 ל-18:00,

(בהתאם ליעד הנסיעה ועונות השנה).

פנינים בשרון

בית הגדודים, אביחיל, נתניה עץ השקמה ואום חאלד, סיפורו של היישוב היהודי בא"י באזור.

באר שבע בין שתי מלחמות עולם

אתרי העיר העתיקה, בית הקברות הבריטי, מתחם תחנת הרכבת הישנה, ואם יוותר זמן נבקר גם בפארק נחל גרר.

"בין דגניה לכינרת"

ביתניה עילית, חצר כינרת, אתר אום ג'וני וראשיתה של דגניה, בית הקברות בכינרת.

ראשית ההתיישבות

מקווה ישראל, ראשון לציון, אחוזת לרר הלא היא נס ציונה.

קו 70 נוסע מזרחה

בכפרו של המפוזר כמו עמד הזמן מלכת ושם, בפרלמנט, יסופר על מייסדים רבי מעללים, על עיר גנים שהייתה לבית חולים ועל קו 70 החוגג שבעים וחמש…

חבל הבשור

יד מרדכי, נגבה, ניר עם, אנדרטת "חץ שחור", בארות יצחק הישנה, בתרונות בארי ואתרי בארי, הדרך הנופית בנחל הבשור.

יישובי חומה ומגדל והמאבק בבריטים,

חניתה, גשר אכזיב, "יד ליד", ליל הגשרים, אנדרטת הקרב, השיירה ליחיעם, קיבוץ יחיעם, כלא עכו.

חדרה

החאן, בריכת יער, חוות חפציבה ופארק נחל חדרה.

מיפו לתל אביב

הנמל, רחוב יפת ורחוב בוסטרוס, המושבה האמריקאית והגרמנית, נווה צדק ונווה שלום, אחוזת בית.

ישובים ראשונים בואכה ירושלים

מוצא, הר טוב, כפר אוריה, בן שמן.

קמפוס "אצבע הגליל" (יום ראשון)

* יידרש תשלום בעבור לינה, כלכלה ומנהלה.

ראש פינה – אם המושבות בגליל; משמר הירדן; מחניים; יסוד המעלה ובית דוברובין.

קמפוס "אצבע הגליל" (יום שני)

* יידרש תשלום בעבור לינה, כלכלה ומנהלה.

מטולה – מושבה לדוגמא, כולל קטע הליכה בשמורת נחל עיון (מפל "התנור"), כפר גלעדי – מוזיאון "השומר" והסליקים, תל חי, פסל האריה השואג.

* יתכנו שינויים בתכנית הלימודים והסיורים.

הקודם הבא הצג הכל

רישום לרשימת דוור

ניוזלטר